עמים רבות קורה לי שסדר היום שלי עמוס ולחוץ, אני ממהר ממקום למקום ורץ מדבר לדבר, ובסופו של יום כאשר אני עולה על מיטתי – השעון מראה על השעות הקטנות של הלילה, שקרובות מאד לשעות הבוקר.
מובן שבשעה שש לפנות בוקר, השעון המעורר עושה את תפקידו כמידי יום, ובלי להתחשב בשינה הקצרה שלי הוא מעיר אותי לעוד יום חדש בעבודת ה'.
בימים אלו, כיון שהשינה שלי קצרה כל כך אני מתקשה להתעורר, ואז מגיע היצר הרע ומשכנע אותי שבטח אני אנוס, שהרי אם לא אמשיך לישון גופי עלול להינזק מחוסר שינה, ולא אוכל לתפקד כלל, ונמצא שיצא שכרי בהפסדי. וכך הוא ממשיך בנסיונותיו לשכנע אותי עד כמה חשוב שאבטל את תפילתי הבוקר במניין ואמשיך לישון.
אך אני מתנער ממיטתי ומתגבר עליו, וחושב לעצמי שאילו היה מגיע אלי פלוני הגביר או אלמוני העשיר, הרי בודאי שהייתי מתגבר על חולשתי הרבה באותם רגעים ורץ לפגוש אותו.
ומכך אני לומד קל וחומר, שאם לפגישה עם בשר ודם, עשיר ככל שיהיה הייתי קם בזריזות, על אחת כמה וכמה עלי להתגבר על עצמי ולהזדרז לפגישתי עם מלך מלכי המלכים הקב"ה, שממתין לי בבית הכנסת. כי הוא הנותן לי חיים, בריאות, עושר והצלחה בכל מעשי ידיי.
