באחד הימים צלצלה אלי אישה וסיפרה במר לבה שבעלה נטש את דרך ה' ואיננו הולך בדרך התורה כבימים עברו.
שנים רבות הם נשואים זה לזה, והקב"ה זיכה אותם בבנים, בעושר, בכבוד ובכל טוב. ובמקום שבעלה יודה לאלוקיו על כל הטובה שגמל עימו ויקיים את מצוותיו מתוך שמחה וטוב לבב, בחר בעלה דווקא בדרך הרעה וככל שהימים חולפים הוא מתרחק יותר ויותר מדרך הישר.
הצטערתי מאד לשמוע את דבריה של האישה, ועלה בדעתי שאם אשוחח עם בעלה פנים אל פנים ואנסה להשפיע עליו לטובה, אולי אצליח בסייעתא דשמיא לגרום לו לשוב למוטב.
לפיכך ביקשתי מהאישה שתאמר לבעלה שיבוא אלי, כיון שאני חפץ לשוחח עימו.
האישה, שהכירה את נפש בעלה, חששה שמא הוא לא יסכים לבוא לפני ולשמוע את דברי, אולם משמים הבחינו בכוונותיה הטהורות, והקב"ה בחסדו הגדול סייע לה בדבר.
באותו לילה נדדה שנתו של בעלה ובתוך כך נפלה עליו פתאום תרדמה, ובחלומו הוא ראה אותי צועק עליו וגוער בו: "מדוע עזבת את דרך התורה ובגדת באלוקיך? כיצד מעז אתה לעבור על מצוות התורה? הלא תבוש?" ולאחר מכן חלם גם שהכיתי אותו מכות נמרצות על מעשיו.
למחרת בבוקר סיפר היהודי לאשתו על חלומו הנורא, והיא בחוכמתה הציעה לו שיפנה אלי וישוחח עימי על כך. שהרי אני הופעתי לו בחלומו.
כאשר היהודי בא לפני, הוכחתי אותו בתוכחות מוסר ובמילים נוקבות על מעשיו הרעים, ושידלתי אותו לשוב למוטב. לבסוף היהודי קיבל את דברי והבטיח לי שלא יחזור לסורו, ובסייעתא דשמיא זכה להתחזק ולעלות במסילה העולה בית א-ל.
